ערב יום הזכרון ב"רשת", 22 באפריל

ערב יום הזכרון ב"רשת", 22 באפריל, ערוץ 2

עוד מעט נהפוך לשיר - אומנים שרים שירי נופלים פרוייקט מיוחד של גל"צ ו"רשת" ליום הזיכרון
עורך ומגיש - גולן יוכפז 23 באפריל 18:45 ערוץ 2

השנה יוקדש הפרויקט לשירים שהותירו אחריהם חיילים, שנפלו במלחמת לבנון השנייה. במהלך החודשים האחרונים יצר צוות התכנית קשר עם משפחות שבניהן נפלו במלחמה, אשר הופתעו לגלות שבניהן הותירו אחריהם שירים. חלק גדול מן השירים נכתב סמוך ליציאה למלחמה, או במהלך הקרבות עצמם.
השנה ייקחו חלק בפרויקט מיוחד זה : הראל סקעת אשר ישיר את שירו של סרן גלעד בלחסן ז"ל, שנפל בכפר לבונה שבמערב לבנון, פאבלו רוזנברג ושלומי שבת ישירו את שירו של סמל דן ברויר ז"ל, שנפל באיזור בינת ג'ביל, ריקי גל ולירן נדל ישירו את שירו של רב סמל רועי יעיש ז"ל, שנפל בכפר גלעדי, שירי מימון תשיר את שירו של סמ"ר רפנאל מוסקל ז"ל, שנפל בגבול הצפון, מיכה שטרית ישיר את שירו של סמ"ר אלכס קושנירסקי ז"ל, שנפל במהלך ניסיון חילוץ החיילים החטופים, אריק ברמן ישיר את שירו של סרן גלעד שטוקלמן ז"ל, שנפל בעיתא א-שעב וברי סחרוף ישיר את שירו של סמ"ר איתי שטינברגר ז"ל, שנפל בקרבות בוואדי סלוקי.
"עוד מעט נהפוך לשיר", פרויקט יום הזיכרון שיזמה גלי-צה"ל, זו השנה החמישית, הפך בשנים האחרונות לאחד ממאפייניו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מידיי שנה פונה התחנה הצבאית אל קצינות הנפגעים, אל יחידות צה"ל ואל הארכיונים, ומחפשת אחר טקסטים, שהשאירו אחריהם נופלים. השירים הועברו למיטב אומני ישראל שהלחינו וביצעו אותם. עורך ומגיש: גולן יוכפז, מפיקה ראשית, גל"צ: רותי רובינשטיין, מפיקה אחראית ,"רשת": דנה מנדלינגר, מפיקה: לימור סטרול.

עצרת יום הזכרון – "שרים בכיכר " - יום א' 22 באפריל 21:00 ערוץ 2

בהשתתפות אומנים רבים, בניהם: נינט, הראל סקעת, מירי מסיקה, איל גולן ומקהלת בת-קול, שרית חדד, מוש בן ארי, דין דין אביב, ערן צור, הכל עובר חביבי, שלומי סרנגה ואילנית.

רבועים של קרטון, סרט תעודה מיוחד של תמר פייקס - יום א' 22 באפריל 22:30 ערוץ 2

תמר פייקס נולדה אחרי שאביה נהרג במלחמת ששת הימים, אחיה הבכור נהרג במלחמת יום הכיפורים ואח נוסף נהרג בתאונת טיפוס. במשך שנים הכתיבה אם המשפחה את היחס לאבל. במשפחת פייקס לא קיימו אזכרות, ולא ביקרו בבתי הקברות. במשך ארבע שנות עבודה על הסרט תמר מנסה לפצח את אווירת המסתורין והערפול סביב המוות השוררים בבית בו גדלה.

אחרי שנים של חיים בצל השתיקה המלווה את השכול בביתי, היא מנסה לעמת בסרט בין ההדחקה לבין הצורך הקיומי הבסיסי שלי לדבר ולהתחלק בכאבים.
הסרט נע בין השני הקטבים. בקוטב אחד ניצבת האם - אלמנה ואם שכולה - צינית, מפוקחת, זועמת, המתרחקת מכל סממן לאומני המנכס את השכול והמתים ללב האומה. בקוטב השני ניצבת הנוסחה הקלאסית: ביקור בבית הקברות, סיור במקום נפילת האח ומפגשים עם חברים של המתים. הסרט בוחן את שתי האלטרנטיבות. בגיל 38 מחליטה תמר להתמרד, ויוצאת במסע לחיפוש הזכרון והאבל. בסופו של דבר מגלה מחדש את אמה.

סרטה של תמר פייקס, בימוי: ירדן כרם, תמר פייקס, הפקה: ירדן כרם, עריכה: גלעד ענבר, מוסיקה: איתן דרור, רן זעירא.